הם קטני ארץ אבל עולמם ענק. יש השונאים אותם, יש אוהבים אבל מעטים אדישים אליהם. הם סביבנו, בתוכנו ואף עלינו, חלקם נחשבים מזיקים וחלק חיוניים לנו כאוויר לנשימה. חרקים, עכבישים ופרוקי-רגליים אחרים מהווים כ 80% ממגוון המינים בכדור שלנו. הם מהווים נידבך חשוב במארג הטבעי והכרחיים למרקם החיים המורכב המייחד את כוכב ארץ. בלעדיהם אין לנו קיום. בלוג זה פותח חלון בתמונות ותוכן לעולם סמוי וזעיר. מרבית התמונות צולמו בישראל. חלק מהמינים אף אנדמיים לאזורינו או לבתי-גידול ייחודים בישראל.
אזהרה! כל הזכויות על המאמרים, הטקסטים והתמונות באתר "חרקים - עולם קטן בגדול" (להלן האתר) שייכים לבעל האתר או לבעליהם המקוריים של התמונות כפי שמצויין על התמונה. כל שימוש (חלקי או מלא) מסחרי או ציבורי בחומרים מהאתר ללא היתר בכתב באתר אחר, אם על ידי העתקה או שימוש ב RSS או אמצעי תיווך מקביל אסור ויחשב כעבירה על-פי כל דין והעושה שימוש בחומרים מהאתר ללא היתר עשוי להיתבע כחוק.
אם הינכם צופים בתכני האתר שלא דרך האתר עצמו (insectour.blogspot.co.il), הנכם מוזמנים להודיע לי על כך ובתודה מראש.

יום רביעי, 11 ביולי 2012

בקיצור - כחליל החומעה

רשומה זו עודכנה ביולי 2012.
משפחת הכחליליים נחשבת לאחת ממשפחות פרפרי היום הגדולות ביותר, עם למעלה מ 6000 מינים. שם המשפחה העברי נגזר מהשרש כחל, על שום שברבים מהמינים, בעיקר בזכרים, הצבע השולט של גב הכנפיים הוא גוונים שונים של כחול מתכתי. מלבד הכחול מוצאים גם מינים בגווני צבע אדמדמים-נחושתיים, כתומים, אפורים או גווני מעבר פחות בולטים. 

אחד מאותם אדמדמים יפים ומהנפוצים שבכחלילי ארצנו הוא כחליל החומעה Lycaena thersamon. בשל צבעו הוא זכה בעבר לכינוי נחושתני (באנגלית Lesser Fiery Copper), כיום נחושתני אינו שם רשמי עפ"י האקדמיה ללשון עברית (כנראה בשל הסמיכות הלשונית לשם נחושתית שהוא סוג של חיפושיות במשפחת הזבליתיים). 

 
המין תואר לראשונה בשנת 1784 בשם Papilio thersamon ע"י החוקר הגרמני Esper 1742 -1810 שהיה חוקר טבע נחשב ובין שאר עבודותיו הוא פרסם ספר חשוב על פרפרי גרמניה, שנכתב עפ"י עקרונות המיון של לינאוס. שם הסוג המדעי Lycaena Fabricius, 1807 נגזר מיוונית; ככל הנראה מהמילה lukaina או מהמילה lukaios שמקורן במיתולוגיה היוונית ופירושן זאב או זאבה. מה ההקשר לפרפרים? לא מצאתי הסבר. עפ"י אחד המקורות ברשת, שם מין נגזר ככל הנראה מאדם ששמו Terzamon. גם במקרה הזה לא מצאתי הקשר לאדם מסויים ולפרפר. 

זהו כחליל בגודל בינוני (מוטת כנפיים 14-17 מ"מ) המעופף בישראל רוב השנה; מפברואר עד דצמבר, בכל האזור הים-תיכוני ואף חודר לרמת הנגב שם הוא ימצא באפיקי ואדיות, שולי חלקות חקלאיות ובישובים. עיקר הפעילות ברום הנמוך נראית בשלהי האביב ותחילת הקיץ. תפוצת המין אינה תמיד רציפה וכוללת את אוסטריה, איטליה, יוון, טורקיה, הבלקן, הונגריה, אוקראינה, אירן, עירק, אפגניסטן, צפון-מזרח סין, סוריה, לבנון, ירדן וגם אוכלוסיות מבודדות בדרום צרפת וספרד. ישראל מהווה גבול תפוצה דרומי עם חדירה לסיני באזור קדש ברנע. 
דפוס התפוצה העולמי מושפע מהאקלים המקומי ונראה שהוא מתרחב לאור ההתחממות האזורית הנמדדת בעשורים האחרונים בצפ' אירופה.

כחליל החומעה נקבה בארוחת בוקר.
במין זה מבחינים במספר תתי-מין. באזור הלבנט הכולל את המזרח התיכון מצוי התת-מין L. thersamon omphale. עפ"י הספרות הוא מתאפיין בזנבות מפותחים יחסית לתתי-מינים אחרים. זנבות מופעים בעיקר בדורות המתפתחים בסוף האביב ובקיץ. 

זהו פרפר חובב חום, הפעיל בבתי-גידול עשבוניים פתוחים או שולי שדות ודרכים המשופעים בפרחי צוף עונתיים כדוגמת הסוגים: עוקץ העקרב, ארכובית, חרחבינה ועוד רבים אחרים. הוא עשוי להימצא גם באזורים אורבניים (פארקים, וגינות), אם רק ימצא מזון ופונדקאים המתאימים לרבייה. 

בשונה מכחלילים כחולים, מופע הזכר והנקבה דומה למדי. צבע הרקע דומה אך אצל הנקבה הכתמים על הצד העליון של הכנפיים מודגשים מאוד, בעיקר בזוג הכנפיים הקדמיות. דגם הצד התחתון של הכנפיים דומה בשני הזוויגים. במקצת מהבוגרים מוצאים "זנבות" בכנפים האחוריות. 

זכר (מימין) מחזר אחרי הנקבה. הוא קטן ממנה במקצת.
הזכרים מגלים נטיות טריטוריאליות ואפשר לצפות בהם שומרים על חלקות קטנות הכוללות פונדקאים מתאימים ומגרשים פרפרים אחרים מהשטח אבל מאפשרים לנקבות להיכנס. נקבות המוכנות לרבייה זוכות לחיזור אגרסיבי משהו, בו הזכר, לעיתים יותר מאחד, עוקבים אחר הנקבה ומבקשים את ליבה ברפרופי כנפיים מהירים. לעיתים החיזור מתרחש על הקרקע או על עשבים נמוכים. 

הביצים מוטלות כבודדות, לעיתים על אותו עלה.
הפונדקאים העיקריים של כחליל זה הם מינים אחדים בסוג ארכובית ובסוג חומעה. הביצים (קוטרן 0.75 מ"מ) מוטלות כבודדות על צידם התחתון של העלים, בד"כ השרועים על הקרקע, לעיתים על הגבעולים. יש ועל אותו עלה מוטלות כמה ביצים של אותה נקבה. 
הזחלים ניזונים מהעלים ומהפרחים. קל לזהות סימני אכילה על העלים. הזחלים מכרסמים את הצד התחתון של העלים בעוד האפידרמיס בצד העליון נשאר שלם. כך הם משאירים מעין חלונות שקופים אופייניים. 

זחל צעיר (פחות מ 5 מ"מ) משאיר חלנות על עלה של ארכובית.
שלא כמרבית הכחלילים, זחלי כחליל החומעה אינם מושכים נמלים. הם מוסווים היטב וגם בעזרת רמז החלונות בעלים קשה למדי למצוא אותם, במיוחד בדרגות הראשונות כאשר אורכם לא עולה על מילימטרים ספורים. 

זחל כמעט בשיא גודלו, אורכו כ 10 מ"מ.

אותו הזחל בשלבים הראשונים של ההתגלמות - שינוי צבע.
בשיא גודלם מגיעים הזחלים לאורך של 15-18 מ"מ. לקראת ההתגלמות משנה הזחל את צבעו והופך בהדרגה לחום. הוא מתגלם על ענף של הפונדקאי או מצע קרוב אחר. לאחר כ 7-10 ימים מגיח הבוגר. זמן ההתפתחות הכולל הוא כ 50 ימים. מין זה מקים 4-5 דורות בשנה. הדור האחרון (דצמבר) עובר ככל הנראה דיאפאוזה בדרגת הגולם. 

אותו הזחל לאחר ההתגלמות. שימו לב ל"חגורה" המצמידה אותו לענף.
כחליל החומעה לא מספק לנו סיפור אקולוגי מיוחד, אולי יש לו כזה אבל עדיין לא נכתב הסיפור. כמוהו יש הרבה מאוד חרקים שחשיבותם בעצם קיומם, כחלק מאותו מכלול אקולוגי שאנו קוראים לו טבע. וגם אם אין לפרפר זה משהו מאוד מרגש לספר לנו, הרי אפשר להסתפק ביופיו וקלילות תעופתו. 

מקורות נבחרים: 
מדריך הפרפרים בישראל, דובי בנימיני, 2002 
פרפרי ארץ ישראל, יצחק איזנשטיין, 1983 
Butterflies of Britain and Europe, Tom Tolman, Richard Lewington, 1977

4 תגובות:

כתיבת מאמרים אמר/ה...

אני ממש מאוהב בבלוג שלכם... כל פעם משהו מעניין ומרתק אחר.. והפרפר זה - פשוט פשוט מקסים... תודה על שאתם ממשיכים לפרסם :)

Amir Weinstein אמר/ה...

תודה
בינתיים "אתם" זה רק אני :-)

מסלולי טיול אמר/ה...

צילומים מדהימים, אני מאוד אוהבת צילומי זום כאלה. יש לי גם אוסף די מכובד של צילומים מהסוג הזה. תודה רבה.

משפטים לפייסבוק אמר/ה...

צילומים יפים מאוד! כל הכבוד!

הוסף רשומת תגובה

תגובות והערות מתקבלות בברכה.
ספאם, פרסום סמוי ופרסום גלוי ימחקו לאלתר
שאלות מוטב להפנות דרך הדף קשר או דף ה פייסבוק

Related Posts with Thumbnails

צילום, סיור ושמירת טבע

כל יציאה לשטח וכל דו-שיח עם הטבע כרוכים במגע שהוא לא תמיד לטובת הצד השני. אנו אולי רוצים בטובתם, אבל לפעמים תוך כדי, אנחנו רומסים, מטרידים או גורמים להפרעה בלתי מודעת אך משמעותית לבע"ח או צומח.

איתור וצילום חרקים אלו דוגמאות למגע בעייתי שכזה. הצורך שלנו להתקרב עד מאוד מפריע להם במקרה הטוב או מבריח אותם במקרה הרע וחושף אותם לסכנות מהותיות כמו חשיפה לטורפים. לעיתים אנו עצמנו מוחצים אותם או פוגעים בהם בניסיון להשיג קומפוזיציה טובה יותר.

אנחנו רוצים נורא לצלם אותם, אבל באמצע יש איזה ענף מעצבן שתקוע דווקא פה או איזו אבן שבדיוק נחה היכן שצריך לשים את החצובה או שיח קוצני עומד ניצב ישירות לישבן.

מגוון אפשרויות ההרס הוא בלתי נדלה. לכן חשוב שבאותה המודעות בה אנחנו מחפשים אותם נדע גם לצמצם את הנזק בעצם הנוכחות שלנו בשטח. חשוב שנדע להשאיר את המקום דומה ככל האפשר למצב בו קיבלנו אותו בהשאלה לזמן קצוב. הפכתם אבנים, החזירו למקום, גם אם לא מצאתם דבר. יש שם מספיק כאלה שפשוט לא ראיתם. יש שבילים, אל תפתחו חדשים. נועו בשטח באופן שיגרום רמיסה מינימאלית והצומח יוכל להתאושש בקלות. יש ספק? אין ספק! אין צילום ששווה את חיסולו של אובייקט.